שאלות ותשובות על פרסום באאוטבריין
עדכון אחרון: נובמבר 2026
פרסום באאוטבריין הוא קידום של כתבה על עסק באתרי חדשות ותוכן, שבו הכתבה מופיעה בתחתית כתבות רגילות והמפרסם משלם רק על קוראים שנכנסו אליה.
מה זה אאוטבריין?
אאוטבריין (Outbrain) היא מערכת פרסום שמקדמת כתבות שיווקיות באתרי תוכן וחדשות, ממש כפי שגוגל היא מערכת פרסום לחיפושים ופייסבוק היא מערכת פרסום לפוסטים.
המודעה מופיעה בתחתית כתבות רגילות באתר, ברשימה בנוסח “כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך”. קורא שלוחץ עליה מגיע לכתבה על העסק – ובסופה יכול להשאיר פרטים. הסבר מלא נמצא במדריך מה זה אאוטבריין.
באילו אתרים מופיעות כתבות של אאוטבריין?
בישראל אאוטבריין מציגה כתבות באתרים כמו מאקו (N12), וואלה וישראל היום, לצד אתרים נוספים.
אתרים אחרים – ביניהם ynet, גלובס והארץ – עובדים עם טאבולה. לכן קמפיין שרוצה להגיע לכל אתרי החדשות הגדולים רץ בדרך כלל בשתי המערכות במקביל, עם אותה כתבה.
מה ההבדל בין אאוטבריין לטאבולה?
אאוטבריין וטאבולה עובדות באותה שיטה – כתבה שמקודמת בתחתית כתבות באתרי תוכן – וההבדל העיקרי ביניהן הוא באתרים שבהם הכתבה מופיעה.
בשתיהן משלמים לפי קליק, בשתיהן הכתבה עצמה היא שקובעת את התוצאה, ובשתיהן אפשר לשלב טופס פניות בסוף הכתבה. מי שמכיר את טאבולה ימצא תשובות דומות בעמוד שאלות נפוצות על פרסום בטאבולה.
כמה עולה לפרסם באאוטבריין?
התקציב המינימלי לקמפיין באאוטבריין הוא 20 דולר ליום, אבל קמפיין שמביא פניות באופן קבוע דורש בדרך כלל כמה אלפי שקלים בחודש.
לתקציב הפרסום מצטרפות עלות הכתבה ודמי ניהול הקמפיין. נניח שעסק מקצה 200 שקל ביום: בחודש מדובר בכ-6,000 שקל תקציב פרסום, ותוך כשבועיים כבר אפשר לראות אילו כותרות מביאות קוראים ואילו לא. פירוט נוסף נמצא בעמוד פרסום באאוטבריין.
משלמים על חשיפות או על קליקים?
באאוטבריין משלמים על קליקים בלבד – כלומר רק כשקורא נכנס לכתבה.
החשיפה של המודעה בתחתית הכתבות לא עולה דבר. התקציב היומי מנוצל עם כל כניסה לכתבה, וכשהוא נגמר הקמפיין נעצר עד למחרת.
איך מקבלים פניות מכתבה באאוטבריין?
הפניות מגיעות דרך טופס בסוף הכתבה, שהקורא ממלא אחרי שקרא אותה – והפרטים נשלחים ישירות למייל של העסק.
לצד הטופס אפשר לשלב מספר טלפון, כפתור וואטסאפ או קישור לאתר. קורא שהגיע לטופס כבר יודע מה העסק מציע, ולכן הפנייה שלו בדרך כלל רצינית יותר מפנייה שמגיעה ממודעה קצרה.
למי מתאים פרסום באאוטבריין?
פרסום באאוטבריין מתאים לעסקים שקהל היעד שלהם מונה עשרות אלפי אנשים לפחות, ושיכולים להקצות תקציב של כמה אלפי שקלים בחודש.
תחומים כמו נדל”ן, ביטוח ופיננסים, לימודים וקורסים, מרפאות ומשרדי עורכי דין עובדים היטב בשיטה. מוצר שמתאים לקהל קטן מאוד מתקשה לצבור מספיק קליקים, והקמפיין לא מצליח ללמוד ממי כדאי לקבל פניות.
מה האורך המומלץ לכתבה באאוטבריין?
כתבה לאאוטבריין צריכה להיות באורך של כ-500 מילים, ו-700 לכל היותר.
כתבה ארוכה מדי מאבדת קוראים לפני שהגיעו לטופס בסוף. כדאי שהכתבה תתחיל בסיפור או בבעיה שהקורא מכיר, ותגיע לפתרון שהעסק מציע רק אחרי שהיא כבר עניינה אותו.
אפשר להפנות מאאוטבריין לדף נחיתה במקום לכתבה?
אפשר, אבל ברוב המקרים זה לא מומלץ.
הקורא לחץ על כותרת של כתבה ומצפה לקרוא כתבה. כשהוא מגיע לדף מכירה, הפער בין הציפייה למה שהוא רואה גורם לרבים לצאת מיד – והקליק כבר שולם.
איפה מתפרסמת הכתבה עצמה?
הכתבה מתפרסמת באתר תוכן, ומאאוטבריין מגיעים אליה דרך המודעה באתרי החדשות.
בקמפיינים של מליס דיגיטל הכתבות מתפרסמות באתר התוכן web-mine.co.il, ולא באתר של העסק המפרסם. כך הכתבה נקראת כמו כתבה רגילה, והקורא לא מתפזר לעמודים אחרים באתר לפני שהשאיר פרטים.
איך בוחרים את קהל היעד באאוטבריין?
את קהל היעד באאוטבריין בוחרים בעיקר דרך הכותרת: היא צריכה למשוך את מי שמתאים לשירות ולהרחיק את מי שלא.
כותרת טובה היא באורך של 8 עד 10 מילים, ואומרת מספיק כדי שהקורא יבין אם הכתבה מיועדת לו. למשל, בכתבה על השקעה בנדל”ן בחו”ל כדאי לכלול בכותרת את היעד ואת סכום ההשקעה – כך מי שאין לו את הסכום לא ילחץ, והתקציב לא ילך על קליקים שלא יביאו פניות.
תוך כמה זמן רואים תוצאות מאאוטבריין?
הקליקים הראשונים מגיעים כבר ביום שהקמפיין עולה, אבל כדי לדעת כמה עולה פנייה צריך לתת לקמפיין לרוץ חודש לפחות.
בשבועות הראשונים בודקים כמה כותרות ותמונות, ומשאירים את אלה שמביאות קוראים שממשיכים עד הטופס. העלות לפנייה משתנה לפי התחום, ההצעה בכתבה ואפילו העונה בשנה.
מתעניינים בפרסום כתבה באאוטבריין?
מוזמנים להתייעץ איתנו!
צרו קשר ונחזור אליכם עם כל המידע.
